תנועה 'טכסית'

שמירת המסורת היא אחד הכוחות החשובים העומדים מאחורי משחקו של הקפואריסט, וזה מגיע לידי ביטוי בעיקר בפתיחת המשחק ובביצוע של מעין 'פסק זמן'. בכל המקרים האלה מודגש המתח שבין הביצוע ה'מסורתי' לבין ההפתעות שיכולות לשבור את המהלך ה'תקין'.

הכניסה להודה נעשית בד"כ דרך תנועות כמו אאו אם כי קיימות צורות נוספות. לעתים מבצעים השחקנים את הקדה ג'י הי (נפילה על כליות) – ממצב כריעה נשענים הצידה עם המותן על מרפק היד הקרובה לרצפה, ובעזרת תמיכה מהיד השנייה מעלים את הגוף באוויר כך שהראש מביט מלמטה בלי לגעת ברצפה והרגליים באוויר מקופלות או ישרות ומפוסקות. תנועה זו מבוצעת גם תוך כדי משחק ובמקרה זה משמעותה יכולה להיות קריאה לשחקן השני לבצע אאו מעל הרגליים המפוסקות.

                  

קדה ג'י הי

cada de reims

 קדה ג'י הי                     

  לבקש פסק זמן בשפת הקפוארה יכול להיות דרך יציאה לווֹלְטָה דוֹ מוּנְדוֹ  (הסיבוב של העולם), כששני השחקנים מקיפים את ההודה, או דרך מה שאפשר לכנות ה'וואלס של הקפוארה' – השמדה ג'י אנגוֹלה.

את השמדה (קריאה) או בשמה הנוסף פסוֹ א דוֹיס (תנועה בשניים) אפשר לחלק לארבעה חלקים: א. 'הזמנה' – תוך כדי המשחק נעמד אחד השחקנים, וידו מונפת כאילו בקריאה לשני להגיע. ב. 'מפגש' – השחקן השני מבצע כמה תנועות, לפעמים אקרובטיות, ואז מתקרב מלמטה לכיוון השחקן שממתין, מתרומם בזהירות, תוך כדי סימון הגנה מפני בעיטה, עד שמניח את כף ידו צמודה לשל יריבו. ג. 'תנועה בצוותא' – השניים נעים קדימה ואחורה כשלוש פעמים (בכל פעם כשלושה צעדים) ד. 'פרידה' -

chamada

chamada

 היוזם של השמאדה מסמן לשני לחדש את המשחק, וזה יוצא למשל באאו.

השמדה היא פסק זמן המתנהל בטכסיות מודגשת אבל באותו זמן הוא משחק עם חוקים משלו הקשור לעולם שלם של מנג’ינגות (טכסיסים). מצד אחד השילוב בין השניים הוא מכסימלי אבל מצד שני הסכנה להתקפה מפתיעה מוחשית ביותר. קיימים כמה סוגים של שמדות והלוחמים בעלי הניסיון מנצלים לעתים קרובות  את ההזדמנות כדי ללמד את יריביהם הצעירים לקח.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>