סיכום המאה 16-18

לסיכום חלק זה: הויכוח על מוצא הקפוארה מכיל תזות רבות, מהן מדעיות, מהן פולקלוריסטיות, ואחרות על רקע של חיפושי זהות (הזהות האפריקנית לעומת זאת הברזילאית), ולכל גרסה קמו חולקים. כך למשל טוענים שהמקור אינו יכול להיות מאפריקה מהסיבה שלא ניתן היה למצוא זכר לקפוארה לא ביבשת השחורה ולא בכל תפוצות העבדים בעולם (יש לציין שקיימים בחלק ממקומות אלה ריקודים המזכירים משהו מרוחה). השגות יש גם על המיתוס המספר על העבדים שהתחילו להתאמן בשבי, וזאת, בין השאר, מהעובדה הפשוטה שכדי למנוע את בריחתם היו העבדים בסנזלות קשורים ברגליים ולא בידיים. בנוגע לגרסה בדבר מוצאה ממלחמות הקילומבולס, לא נמצא אף מסמך מתקופה זו המתעד את הקפוארה בתור אחד מאמצעי המאבק…

כמה השערות הועלו בדבר השפעות מצד האינדיאנים הברזילאים אבל לא ניתן להן ביסוס רציני. גרסה חדשה יחסית מספרת על קיום ריקוד בשם קִיפּוּרָה שמוצאו מקונגו, והוא אף מלווה בכלי המזכיר בירימבאו ונקרא לוּנְגוּנְגוּ. שורשי המילה קיפורה בשפה הקונגולזית מתייחסים לתנועת התרנגולים בקרב: קדימה ואחורה, למעלה ולמטה ואף סיבובים.

פירושים נוספים המוזכרים למילה קפוארה: 1. סוג של ציפור שיר הידועה בשריקתה המיוחדת. הזכר הקנאי מגיב לפלישת זכר אחר לתחום מחייתו והם פותחים בקרב אימתני המלווה בתנועות מרהיבות עין. 2. נערים שהשגיחו על עדר בקר היו מצוידים במשרוקיות

לשמירה על הקשר. צליל המשרוקית היה כקריאת ציפור הקפוארה וכך כונו גם הם.

את האמת באשר למוצאו של ריקוד הקרב הברזילאי אולי לא ניתן לגלות, אבל דרך החקירה אפשר להבין חלק מההשפעות על יצירת ביטוי תרבותי עשיר זה
.

ז’וֹגוֹ גִ'י קָפּוּאֶרָה - שם ציורו של הטייל הגרמני Rugendas.  הציור, משנת 1834, נחשב לעדות ויזואלית ראשונה של הקפוארה.

ז’וֹגוֹ גִ'י קָפּוּאֶרָה – שם ציורו של הטייל הגרמני Rugendas.
הציור, משנת 1834, נחשב לעדות ויזואלית ראשונה של הקפוארה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>