הזָמָר


אני מאחורי הזמר                            
Eu atrás do cantadô

כמו הדבורה לחלת הדבש            Sou como abêia por pau

כמו החוט למחט                             Como linha por agúia

כמו האצבע לאצבעון                      Como dedo por dedal

כמו הכובע לראש                     Como chapéu por cabeça

והשחור לבירימבאו                          E nêgo por berimbau

                     Sinfrônio Martins

"ייֶהההההה!!!" הדהדה הקריאה מגרונו של המסטרה, וכל הרחישות שעוד ליוו את התחלת נגינת הבירימבאו נדמו. קריאה זו לא באה רק בשביל להשתיק או למשוך את תשומת ליבם של משתתפי ההודה לתחילת השירה של המסטרה. זו הייתה זעקה שכאילו בקעה עמוק מתוך גרונו של העבד הנאנק בכבלי העבדות. היה זה משק כנפי ההיסטוריה שברגע אחד העביר את הנוכחים מימד, מחיי היום יום אל תוך מאבק בן 400 שנה לחופש. הייתה זו קריאה שגילתה עולם חדש בתוך ההודה בו העני שווה לעשיר, לבן ושחור מתנהלים יחדיו וצליל הבירימבאו הוא האדון היחידי.

סוגי שירים

המבנה המוסיקלי שייפתח בד"כ את ההודה המסורתית יהיה הלָדַאִינְיָה (תפילה, תחינה). זהו מעין שיר סיפורי שאורכו נע מארבע שורות ומעלה. את הלדאיניה שר הזמר פעם אחת בלבד ובסופה תתקיים סדרה של ברכות בנות שורה אחת כשהמשתתפים בהודה חוזרים על כל אחת מהן – חלק זה מכונה בד"כ קַנְטוֹ גִ’י אֶנְטְרַדָה (שירת כניסה) או שוּלָה (המילה שולה מציינת גם שיר רגיל). הלדאיניה מושרת במקצב האיטי ויכולה להופיע גם בהמשך ההודה, אבל בד"כ נהוג לא לקיים משחק בזמן השירה.

סולן: לשמיים מתקבלים הזכאים              merecerefrão: No céu entra quem

 על האדמה שווים העשירים                   Na terra vale é quem tem

לעבור טוב או לעבור רע                     Passar bem ou passar mal

כל החיים  זה לעבור, חברים      Tudo na vida é passar, camara  

יֶהה יחי אלוהי*                                                Iê viva meu Deus

מקהלה: יהה יחי אלוהי, חברים               coro: Iê viva meu Deus, camarada

ס: יהה יחי המסטרה שלי                                   r: Iê viva meu Mestre

מ: יהה יחי המסטרה, חברים            c: Iê viva meu Mestre, camarada

ס: יהה זה שלימד אותי                                     r: Iê quem me ensinou

* על משמעות השימוש בביטויים האמוניים שבשירים בנספח העוסק בקפוארה ורוחניות.

מ: יהה, זה שלימד אותי חברים          c: Iê quem me ensinou camarada

ס: יהה את הקפוארה                                                       r: Iê a capoeira

מ: יהה את הקפוארה, חברים                          c: Iê a capoeira camarada

ס: יהה נצא לדרך                                                     r: Iê vamos embora

מ: יהה נצא לדרך, חברים                       c: Iê vamos embora, camarada

אחרי הלדאיניה שרים בד"כ קוֹהִידוֹ – שיר הנושא אופי מוזיקלי מחזורי של שאלה ותשובה בת שורה או שתיים. הקוהידו מופיע גם במקצבים היותר מהירים.

ס: קדימה את, קדימה                                             r: Eh! vai você, vai você

מ: גברת מריה מה שלומך?                             c: Dona Maria como vai você?

ס: שחקי יפה, ברצוני לראות                 r: Eh! joga bonito que eu quero ver

מ: גברת מריה מה שלומך?                             c: Dona Maria como vai você?

(עממי)

הקְוָודְרָה הוא שיר בעל מבנה בסיסי של בית, ופזמון אותו שרים משתתפי ההודה. ניתן למצוא אותו במקצבים איטיים או מהירים – תלוי בשיר עצמו ובאופיו.

ס: אני הולך לבאהיה                      r: Vou me embora pra Bahia

            פרנה                                                                          Paraná

            פה אני לא נשאר יותר                            Eu aqui não fico não

            פרנה                                                                         Paraná

מ: פרנה אֶ                                                                 c: Paraná êh

            פרנה אֶ פרנה*                                           Paraná êh paraná

כמובן שזוהי חלוקה ראשונית. קיימים מבנים נוספים של שירים והגדרתם משתנה אצל מסטרים שונים.

על השתתפות השיר בהודה

לשירי הקפוארה יש בד"כ חלק בלתי נפרד במתרחש בתוך ההודה. הבחירה בשיר מסוים יכולה לבוא כתגובה להתרחשות ולימוד לקח, או מתוך ניסיון לשנות את מהלך הדברים ולהזהיר.

*שיר זה, אחד המפורסמים בקפוארה, חובר ע"י Genário שעשה זאת בהוקרה למסטרה הנקרא Paraná.

שחק קפוארה, אה או                                     Joga Capoeira, ê ô

רוצה לראות אותך, אה או                          Que eu quero ver, ê ô

שחק יפה, אה או                                                Joga bonito, ê ô

כי אני רוצה ללמוד, אה או   Que eu quero aprender, ê ô            

            (עממי)

שיר זה הוא דוגמא לכוונות שונות שיכולות להסתתר מאחורי המלים. הזמר יכול להביע כבוד לשחקן שבהודה (רוצה לראות כדי ללמוד) או לשיר מתוך כוונה להתגרות (רוצה לראות מה אתה שווה)*.
כאשר המשחק מהיר מידי (ביחס לקצב שמכתיב הבירימבאו) יכול הזמר לבקש:

לאט באיטיות                             Devagar devagarinho

זהירות עם רגלך הקטנה     Cuidado com o seu pézinho

                     (עממי)

או כאשר במקצב האנגולה רוצה הזמר להזכיר לשני השחקנים שיש להעניק למשחק את האופי של כניסה ויציאה:

משחק בפנים                                  Jogo de dentro

משחק בחוץ                                       Jogo de fora

משחק יפה הוא                                   Jogo bonito

משחק האנגולה                     Esse jogo de Angola

                          (עממי)

אם עניינים מתחילים להתחמם יכול מנהיג ההודה להזהיר:

בבקשה ממך אחי                                     Por favor meu mano

איני רוצה רעש כאן               Eu não quero barulho aqui não

הרעש רק מביא בלגן                    Pois barulho só da confusão

              (עממי)

ואז מצליח שחקן קטן להערים על יריבו הגדול ולהפילו לרצפה, והזמר שר:

 

סירי הפיל                                          Siri jogô

גמלרה על הרצפה                Gamelêra no chão

הפיל הפיל                                        Jogô jogô 

*רוב פירושי השירים שבפרק מבוססים על ספרים או הסברים שנתנו לי ע"י מסטרים וחוקרים – מיעוטם פירוש שלי. כמובן שיכולים גם להיות פירושים שונים (לעתים מנוגדים), ולפעמים שרים אותם בהודה סתם, ללא כוונה מיוחדת.

גמלרה על הרצפה                Gamelêra no chão

                             (עממי)
סִירִי (מן של סרטן זעיר), נוהג לחפור את מחילותיו למרגלות עץ הגָמֵלֶרָה גדול הממדים (מין של פיקוס), וגורם לנפילת העץ.
אם רוצים לזרוק איזה רמז לשחקן גדול וחזק שחושב שיוכל לשחק בכוח שריריו בלבד:

אתה החזק                                                        Você que é forte

וחושב רק על הרמת משקל                 E só pensa em pegar peso

רוצה לראותך נכנס למעגל         Quero ver você entrar na roda

ומראה ערמומיותך לקהל           E mostrar que é mandingueiro

              (עממי)

ולאותו מָלִיסְיוֹזוֹ שמכה את כל יריביו אפיים ארצה:    

 

שבור, שבור זבה*                             Quebra, quebra gereba

שבור הכל היום                                             Quebra tudo hoje

מחר את מה תשבור?                   Amanhã o que é que quebra?

              (עממי)

אם תרביץ לכולם, מחר כבר לא יהיה אף אחד שישחק אתך. הבית הבא של השיר מסתיים

במשפט: amanhã quem te quebra – "מחר מי ישבור אותך". כמה אנשים שלא תשבור תמיד יימצא זה שיהיה חזק ממך, ומולו כבר לא תדע כיצד להתגונן…

ההודה היא גם הזדמנות לסגור כל מיני חשבונות אישיים. כך למשל כאשר להודה נכנס חבר שמעל באמון:

חיפשתי את חברי                                  Procurei meu amigo

לא הגיע                                                                  Nao veio

האם הוא באמת חבר                           Será que é meu amigo

לא יודע                                                                 Eu não sei

ביקש את ידידותי                                      Me pediu amizade

נתתי                                                                            Eu dei

      השאירני בבדידותי                                  Me deixou na saudade

כרגיל                                                                     Outra vez

*שימוש המילה פה הוא במובן של כינוי פופולרי.

מי שעושה פעם עושה פעמיים           Quem faz uma faz duas

עושה שלוש                                                       Faz três…

תפוס את התפוז ילד                         Apanha Laranja menino

הרם אותו מהרצפה                         Apanha Laranja no chão

הגן על ממלכתך לבדך                 Defende o seu reino sozinho

בעזרת כוח לבך                          Com a força do teu coração

           (עממי)

אבל לא רק למשחק בתוך ההודה דואג הזמר. אם הכלים אינם מנגנים כמו שצריך, למשל הבירימבאו-ויולה אינו ממלא את תפקידו:

בכי ויולה – בכי                             Mais chora Viola – chora

ויולה משובחת – בכי                            Viola danada – chora

יש שירים המבליטים את דו השיח שבין הזמר והמקהלה. בשיר הבא המקהלה מעודדת את אחד השחקנים 'להכניס לשני' בעוד הסולן מזהיר מפני התוצאות…

מ: הכה הכה בשחור                                        c: Dá dá dá no Nêgo

ס: בשחור אתה לא מכה                              r: No Nêgo você não dá

מ: הכה הכה בשחור                                         c: Dá dá dá no Nêgo

ס: אך אם הכית תחטוף חזרה               r: Mas se deu vai apanhar

מ: הכה הכה בשחור                                         c: Dá dá dá no Nêgo

ס: השאר את השחור למעלה                      r: Deixa Nêgo para cima

           הנח לו לשוטט                                            Deixa Nêgo vadiar

                       (עממי)                       

אבל המצב בו השירה מגיעה לשיא דרמטי הוא כאשר היא נכנסת להודה ותופסת את מקום המשחק הגופני. זה קורה כששני השחקנים במעגל הופכים לשני זמרים ומתחילים להחליף ביניהם 'מחמאות' לרגלי הבירימבאו. הבסיס יהיה אחד השירים הידועים והזמרים, כל אחד בתורו, יאלתר תשובה או אמירה המתגרה בשני. המקהלה תכנס בפזמון החוזר:

 

פַּרָנָה אֶ, פרנה אֶ פרנה                         Paraná êh, paraná êh paraná

אתה אומר שיודע הרבה                 Você diz que sabe muito, paraná

שממית יודעת יותר                             Lagartixta sabe mais, paraná

היא מטפסת על הקיר                              Ela sobe na parede, paraná

דבר שאתה לא עושה                        Coisa que você não faz, paraná

דו השיח השירי נושא לעתים קרובות אופי היתולי אבל ישנם מקרים בהם יהיה זה 'חיסול חשבונות' מילולי בין השניים שיגביר את המתח וישפיע באופן ישיר על המשחק כשזה יתחדש.

וכדי לבשר את סיום ההודה יגיעו שירים כמו זה:

 להתראות – דרך צלחה                                 Adeus Adeus – boa viagem

 אני הולך – דרך צלחה                          Eu vou m'embora – boa viagem

       (עממי)

נושאים שונים

 

שיר הקפוארה בד"כ פשוט במלותיו וכוונתו ברורה מאליה, אבל פעמים רבות מתחבאת משמעות נוספת מאחורי תיאור של שורה או שתיים מחיי היומיום.

דרכתי על עלה יבש                           Eu pisei na folha seca 

באתי לעשות שוּוֶוה* שוּוָוה                 Vim fazer chuê chuá

              (עממי)

להבנת עולם הדימויים עלינו לבדוק אמונות שונות בתרבות בה צמחו השירים, כמו למשל בנוגע לשיר הבא:

יה התרנגול קרא                             Iê Galo cantou

יה קוקורוקו*                                       Iê cocorocó

                         (עממי)

בפרק ההיסטוריה סיפרנו על הקשר האפשרי שבין קרבות התרנגולים ומוצא הקפוארה, אבל הסיבה להופעת שורות אלה בהתחלת הודות רבות היא לאו דווקא זאת. קריאת התרנגול מבשרת על בוקרו של יום חדש, וכך רומזות שורות אלה על העולם החדש שנברא בתוך ההודה (עוד על כך בנספח ב). גרסה אחרת מסתמכת על אמונה רווחת לפיה מסמלת קריאת

התרנגול את בגידתו של יהודה איש קריות בישו (לפי האמונה הנוצרית) – כך יש המפרשים

את השיר כמזהיר מפני אופיו הבוגדני של ריקוד הקרב.

*רשרוש העלה כשדורכים עליו.

*שורה המופיעה פעמים רבות בקַנְטוֹ גִ’י אֶנְטְרַדָה.

עולם הדימויים בשירי הקפוארה מוצא שימוש לעתים קרובות בחיות והנפוץ ביניהם הוא הנחש. זריזותו, העובדה שהוא סמל הערמומיות, וכמובן ההכשה כמאפיין של ההתקפה בקפוארה, כל אלה הם כנראה הסיבות לתפקיד המרכזי שיש לנחש בשירים. בעולם הסמלים הוא מייצג את יריבו של הלוחם בהודה, ומכיוון שלפי האמונה סַאוּ בֶּנְטוֹ הוא המגן מפני נחשים, אנו פוגשים שירים רבים המבקשים את עזרתו:

הנחש מכיש אותי                   A Cobra me morde

סניור סאו בנטו                         Senhor São Bento

הנחש הוא ארסי                             Ela é venenosa

סניור סאו בנטו                         Senhor São Bento

                        (Tony Vargas)

כך משמש הנחש גם לאזהרה מפני הסכנה הטמונה בשחקן הוותיק אך בעל הניסיון:

חור יָשָן                                        Buraco velho

הנחש שוכן בתוכו                  Tem cobra dentro

                                                  (עממי)

בשיר הבא מחכה הפתעה:

 

דרכתי על נחש ירוק               Eu pisei na Cobra verde

נחש ירוק זה סימן טוב           Cobra verde é bom sinal

למה לדרוך על נחש נחשב כסגולה טובה? התשובה נעוצה כנראה בעובדה שהנחש הירוק ידוע בזריזותו וקפואריסט שהצליח לדרוך עליו מוכיח יכולת גבוהה.

חיה אחרת בעלת קשר חזק עם הקפוארה היא הציפור אִיוּנָה:

 האיונה ערמומית                       A Iúna é mandingueira

כשהיא על מתקן השתיה               Quando tá no bebedô

הייתה חכמה, הייתה זריזה,           Foi sabida, foi ligeira,

אבל קפואריסט הרג אותה                Mas Capoeira matô

                     (עממי)

הציפור מוצגת כבעלת כל התכונות הדרושות לקפואריסט טוב: היא ערמומית במקומה הטבעי (מקווה מים), ממש כמו הקפואריסט בשכונתו, היא זריזה וחכמה… אז למה בסוף קפואריסט הרג אותה? אפשר לשער שיש פה היפוך תפקידים ושכותב השיר רוצה להזהיר שגם לוחם הקפוארה המושלם אינו חסין מפני התבוסה.

הקפוארה התפתחה קודם בערי הנמל: רסיפה, סלבדור וריו. קפואריסטים רבים היו

יורדי ים ובשירים מופיעים מלים ונושאים הקשורים לים (אחד הפירושים של המילה ז’ינגה זה חתירה במשוטים, מקל הבירימבאו נקרא וֶרְגָה וזהו גם שם של תורן ספינה, ואפילו אחד מהשמות של משחק הקפוארה היה ז'וֹגוֹ גִ’י טוֹמְבּוֹ – משחק ההפלה או טביעה). חדי האוזן יבחינו במילות השיר הבא בקשר שבין חיי הים והמשחק בהודה:

 

אני לא מכאן – מלח בודד                           Eu não sou daqui- marinheiro só

אין לי אהבה -    "     "                              Eu não tenho amor-      "          "

אני מבאהיה -     "     "                                  Eu sou da Bahia-       "          "

מהעיר סלבדור -    "     "                               De São Salvador-       "          "

הו מלח מלח -       "    "                        Oi marinheiro marinheiro-    "     "

מי שלימדך לשחות   "   "                       Quem te ensinou a nadar-    "     "

הייתה טביעת האנייה   "    "                          Foi o tombo do navio-    "     "

או היה זה נדנוד הגלים     "    "            Ou foi o balanço do mar-         "     "

(עממי)

בדידותו של המלח בהגיעו לנמל זר שם אינו מכיר אף אחד, אין לו אהבה, וכל זהותו זו התרבות בה גדל (אני מבאהיה…), כך ממש מרגיש הקפואריסט כשנכנס להודה בתוכה אינו יכול לסמוך על אף אחד ובלבו רק המסורת של הקפוארה. ממש כמו המלח שלומד שחייה מהיום-יום של נדנוד הגלים אבל גם מהסכנה שבטביעת האנייה, כך גם הקפואריסט לומד את משחקו בהודה מהז’ינגה ושיתוף הפעולה עם בן זוגו אבל גם מהסכנה שיוכשל ארצה בהסטרה.

במקרים רבים מביע הכותב עמדה בעניינים שהם על סדר היום של אנשי הקפוארה כמו למשל הבעיה הכאובה של אלה הקוראים לעצמם מסטרה בלי שתהיה להם את ההסמכה או הכישורים המתאימים:

 

נדמה כאילו                                                                   Até parece que

הקפוארה היא בדיחה                                     A Capoeira é brincadeira

כולם היום רוצים להיות                               Todo mundo hoje quer ser 

להיות מסטרה של קפוארה        Ser mestre de Capoeira                         

יש הרבה אנשים                                                          Tem muita gente

משחקים רע, בלחץ ובחופזה                              Ruim de jogo e afobado

מכריזים שהם טובים                                         Fica falando que é bom

ולשטן הופכים                                                        E virando no diabo

להיות מסטרה של קפוארה                           …Ser mestre de capoeira

זה לא רק לרצות לשחק, חברים                Não é só querer jogar, camará

יהה נצא לדרך                                                      Iê, vamos embora…

   (Adailton)

והנה רמז קטן עבור הזרים שרוצים לשחק קפוארה וחושבים שזה רק ריקוד או מופע אקרובטי:

 

קפוארה עבור הזרים, אחי            Capoeira pra estrangeiro meu irmão

זה יער                                                                                        É mato

הקפוארה ברזילאית, חבר               Capoeira Brasileira meu compadre

היא יכולה להרוג                                                                   É de matar

      (עממי)

השירים מספרים לנו את ההיסטוריה של האפריקנים שהובאו לברזיל ואת מאבק ההישרדות

שלהם; גם הפיזי וגם התרבותי-רוחני. את התירוץ שנותן העבד בשיר הבא להיעלמות החמאה, אפשר לראות כמסמל את כלי הנשק העיקרי להישרדותו. הוא לא יכול היה למחות נגד היחס הרע של אדונו, ולכן השתמש בדרכים להפעלת לחץ עקיף (מעין שביתה איטלקית), כך שמצד אחד 'אי אפשר יהיה להאשימו', ומצד שני יהיה ברור לאדון שעליו לשנות את יחסו. אפשר לראות בזה את המקור לתכונת הערמומיות המשחקת תפקיד ראשי גם בהתנהגות הקפואריסט בהודה:

אומר לאדון שלי                        Vou dizer a meu sinhô

שהחמאה נמסה                    Que a manteiga derramou

החמאה אינה שלי                    A manteiga não é minha

היא של הבן של אדוני                    A manteiga é de ioiô

                    (עממי)

אבל כאשר מדובר ביחסי קפוארה-משטרה, כמו שהיה במאה ה-19 ותחילת ה-20, כאן כבר משתנית התמונה והשנאה כלפי הדיכוי מקבלת ביטוי חדש:

הבה נשבור מקל*                    Vamos quebrar um pauzinho

אוייה                                                                             Ôiaiâ

כל עוד אין משטרה                    Enquanto a polícia não vem

אך אם היא תגיע                                Mas se a polícia chegar

*ביטוי שמשמעותו 'נלך מכות'.

אוייה                                                                              Ôiaiâ

נשבור גם אותה.                            Quebra a polícia também.

אבי, אימי                                                         Papai, mamãe

אני לא אמיץ בכלל                            Eu não sou valente, não

אך אם תגיע המשטרה                         Mas se a polícia chegar

אוייה                                                                               Ôiaiâ

נשבור גם אותה                              Quebra a polícia também 

              (עממי)

המציאות הקיומית, הבעיות של חיי היום יום, הקשיים להסתדר בתוך אי הבהירות

והסתירות של החברה האנושית, כל אלה מהווים חומרים לשירים ה'בלוזיים':

לא יודע איך חיים, אהובתי               Eu não sei como se vive, oh meu bem

בעולם זה שכולו הטעיה                                          Neste mundo inganadô

מדבר הרבה – קשקשן                                                 Fala muito é falador

אם מדבר מעט – ערמומי                                       Se fala pouco é manhoso

אוכל הרבה – גרגרן                                                    Come muito é guloso

אוכל מעט – קמצן                                                    Come pouco é souvina

אם מכה – עושה צרות, אהובתי               Se bate é disordeiro, oh meu bem

אם חוטף מכות – פראייר.                                          Se apanha ele mufino.

הרבה עבודה לצִרְעָה                                        Trabalho tem marimbondo

 לבנות את ביתה על הקָפִּי*                                              Fazê casa no capim

בא משב של רוח – מעיפו                                          Vem um vento leva ela

זה סופה של הצרעה                                                   Marimbondo leva fim

 (עממי)

שירים פילוסופיים רבים ישנם – בד"כ פשוטים, 'רזים' בביטוי וחכמתם לא מגיעה מהאקדמיה אלא מהרחוב, אבל זה בדיוק היופי שבהם. הנה אחד הידועים שבהם, שחובר

ע"י מסטרה פשטיניה:

יה, גדול האל                                                    Iê maior é Deus

ואני קטן                                                           Pequeno sou eu

*קפי – דשא, עשב.

מה שבידי מה שבידיעתי                 O que eu tenho o que eu sei

אלוהים הוא שנתן                                  Foi Deus quem me deu

במעגל הקפוארה                                       Na roda da Capoeira

אני הגדול והקטן                              Grande e pequeno sou eu  

ולסיום לדאיניה המתייחסת ליום מותו של הקפואריסט:

 

ביום בו אמות                                            Quando eu morrer,

אמר בִּיזוֹרוֹ*                                                       Disse Besouro

אינני רוצה קינות או נרות                Não quero choro nem vela

בבקשה בלי רעש                         Também não quero barulho

בפתחו של בית הקברות                           Na porta do cemitério

את הבירימבאו שלי אני רוצה              Eu quero meu Berimbau

רק את הבירימבאו                               Só quero meu Berimbau

עם שני סרטים צהובים                        Com duas fitas amarelas

חתום בשם שלה                              Gravado, com o nome dela

הו, השם שלי                                                     Êh, o meu nome

הוא ביזורו                                                                   É Besouro

         הו מה הוא שמי                                      Êh como é o meu nome

         הוא ביזורו                                                                   É Besouro

           (עממי)

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

*ביזורו – אחד מגיבורי העבר. סיפורו נמצא

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>