כלי ההקשה

הטלפון הסלולרי הראשון של האדם היה כנראה התוף. צליליו הם שאפשרו קשר בין בני

אדם מרוחקים ויותר מאוחר אף מלאו תפקיד כמעבירי הודעות בצבאות האפריקנים. ידוע אפילו על מקרה בו תוך כדי לחימה בין שני שבטים חיקה אחד הצדדים את תיפופו של השני כדי להעביר מסרים מטעים…

גם בטכסים דתיים משמש התיפוף לתקשורת – עם האלים והרוחות. לפעמים מתייחסים המאמינים לתוף כאילו הוא ישות מדברת בפני עצמה, ומי שנוגע בו (מלבד המתופף) עלול לפי האמונה למות. במהלך המאה ה-19 נאסר בריו ובבאהיה לתופף מחשש שזה יצית את אש המרד, וגם, כנראה, בשל הזלזול של הלבנים בתרבות השחורים.

לפי עדויות שונות שימש התוף ככלי המוביל בהודה של הקפוארה עד לכניסת הבירימבאו. מוצאו של התוף בו משתמשים היום הוא ממערב אפריקה ויש לו תפקיד מרכזי גם בטכסים של הקָנְדוֹמְבְּלֶה – האֲטַבָּקִי (מקור המילה מהשפה הערבית ופירושו צלחת). זהו תוף קוני דמוי קוֹנְגָס, הגוף עשוי מעץ ומשטח התיפוף עשוי עור חיה מתוח מעליו.

אטאבקי

אטאבקי

משמש מעין בס של התזמורת, והוא מוביל את קבוצת כלי ההקשה שמעבה את הבירימבאו במקצב הבסיסי. לאורך ההודה הוא שומר על קצב קבוע, ורק לעתים רחוקות מאלתר.

הפנדֶרוֹ (תוף מרים)משלים את שלישיית הכלים המובילה של ההודה (לדעת מסטרים רבים שני בחשיבותו רק לבירימבאו), וצלילו מוסיף למקצב הבסיסי אופי 'סְוִוינְגִי'. הוא בנוי מקשת עץ עם רווחים בהם נתונות מצילות ומשטח תיפוף מתוח עליו (יש העשויים אפילו עור של נחש). בעבר נקשרה אליו הילה של קדושה, ובין השאר מיוחס לו תפקיד מרכזי בטכסים של הכוהן הגדול בבית המקדש של העם היהודי. ההיסטוריה שלו ארוכהוקשורה גם לתרבות ההודית והערבית, ובברזיל יש לו תפקיד מרכזי בריקוד ה'רשמי' של המדינה – הסמבה.

פאנדרו

פאנדרו

שני כלים נוספים אפשר לפגוש בבָּטֶרִיָה ('תזמורת' ההודה): אַגוֹגוֹ והֶקוֹ-הֶקוֹ. האגוגו הוא                                                   כלי בצורת שני פעמונים (עשויים מתכת או קַשְטַנְיָה דוּ פַּרָה -  זרע של עץ) המחוברים ביניהם. להפקת הצליל מקישים עם מקל מעץ או ממתכת, כאשר כל פעמון משמיע צליל בגובה שונה. ההקו-הקו הוא גליל עשוי מעץ או במבוק כאשר צד אחד שלו מחורץ. העברת מקל על החריצים יוצרת קול המזכיר רעשן.

אגוגו

אגוגו

 

אקו אקו

אקו אקו

המשתתפים במעגל הקפוארה נוהגים למחוא כפיים בקצב שנותן לשחקנים אנרגיה ומעניק את הצביון החברתי להודה. המקצב הוא של שתים או שלוש מחיאות כאשר ישנן שתי גרסאות: מחיאה קצרה, ארוכה ושוב קצרה (בשפה המוסיקלית – סינקופה), שלטענת רבים מיועדת לריקוד הסמבה, ולפי גרסא שנייה שלוש מחיאות שוות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>